מכשיר קשר ESP32 — לדבר בלי אינטרנט

ה-ESP32 הוא ה"מוח" של מכשיר הקשר — מחשב זעיר עם וויי-פיי מובנה. יש לך שניים, אחד לכל מכשיר. הכר את הפינים: צד אחד למתח (3V3 ו-GND), והשאר לחיבורים שנעשה בהמשך.

מחברים את מודול הטעינה TP4056 לסוללה, ואת היציאה שלו ל-3V3 ו-GND של ה-ESP32. שים לב לכיוון: אדום לפלוס, שחור למינוס. עכשיו למכשיר יש חשמל משלו.

מחברים את ה-ESP32 למחשב בכבל USB. אם הנורה הקטנה על הלוח נדלקת — הלב פועם. זה כל מה שצריך בשלב הזה.

מודול המיקרופון INMP441 מדבר בשפה בשם I2S. מחברים 4 חוטים: VDD ל-3V3, GND ל-GND, ואת SCK ו-WS ו-SD לשלושה פינים (25, 33, 32). זו ה"אוזן" של המכשיר.

מודול המגבר MAX98357A מקבל את הקול ומוציא אותו לרמקול. מחברים אותו ל-3V3, GND, ולשלושה פיני-שמע (26, 27, 14), ואת הרמקול הקטן לשתי היציאות שלו. זה ה"פה".

מעלים סקיצת-בדיקה קטנה (מצורפת) שמשמיעה צפצוף. שמעת צפצוף מהרמקול? האוזן והפה עובדים. אם לא — בדוק שוב את חיבורי ה-GND, זו הטעות הכי נפוצה.

כפתור ה-PTT (לוחצים כדי לדבר). מחברים רגל אחת שלו ל-GND ורגל שנייה לפין 4. פשוט כמו כפתור פעמון — כל עוד לוחצים, המיקרופון משדר.

מעתיקים את הקוד המלא (למטה), פותחים ב-Arduino IDE, בוחרים לוח "ESP32 Dev Module", ולוחצים Upload. הקוד משתמש ב-ESP-NOW — שני מכשירים מדברים ישירות, בלי וויי-פיי ובלי אינטרנט.

מריצים את אותו קוד על שני ה-ESP32. הם מוצאים זה את זה אוטומטית. עכשיו לחיצה על הכפתור באחד — נשמעת בשני. זה הרגע שבו זה הופך למכשיר קשר אמיתי.

מורידים את קובץ ה-STL (למטה) ומדפיסים בתלת-ממד: PLA, מילוי 15%, ~3 שעות לכל מארז. אין מדפסת? כל קופסה קטנה תעבוד — העיקר שהכפתור בחוץ.

מכניסים את הלוח, המיקרופון, הרמקול והסוללה למארז, מבריגים, וסוגרים. תן מכשיר אחד לחבר, לך לחדר אחר, ולחץ על הכפתור: "שומע אותי?". סיימת — בנית מכשיר קשר.